הייתי מסכים איתך בנוגע ל"רשתות "ו"טחנות התוכן".

עוד בשנת 2007, כשעברתי ממוקד חיי התאגידי למיקוד בכתיבה, הצטרפתי לאחד מאותם אתרים "הכנסות משותפות". הכוונה שלי במהלך השנה עם האתר הייתה להשתמש בו כסדנה, לסוגי, ולרכוש כמה מיומנויות בכתיבה במגוון נושאים, בבדיקת עמיתים ובהגדרת המיקוד העיקרי שלי. זו הייתה שנה טובה עבורי כי הבת הצעירה שלי התכוננה להתחיל לגן ולא הייתה צריכה לעבוד מחוץ לבית שלי, זה נתן לי הזדמנות ליצור. זה היה גם בתקופה שקדמה להופינגטון פוסט, לפני Google+, לפני שהרבה פרסומים עברו לרוב באופן מקוון כמעט. זו הייתה שנה מעניינת.

ברגע שהרווחתי את מה שרציתי, עזבתי והתחלתי את הבלוג והכתיבה האחרים שלי. התיאוריה שלי אז ועכשיו הייתה אם הייתי מתכוון לכתוב על נושאים מגוונים "בחינם", אז רציתי שהם יהיו בשבילי.

התגובה הארוכה שלי (סליחה!), היא שאני מסכים שאת אתרי הטחנות, האתר המתנדב (פשוט היה לי חבר שלח לי קישור שרצה "חמישה פוסטים שנחקרו היטב בשבוע" עם "הכבוד" לראות את שמו של מישהו על שמו אתר. צחקתי!) ואתרי חלוקת הכנסות הם מה שמוריד את הכסף לכתיבה פרילנסרית.

עם זאת יש תקווה, וכמו שאמרת, יש להרוויח כסף אם ימשיך לחדד את המלאכה ולמצוא את מי שישלם עבור המומחיות שלך.

instagram viewer