פרסומת
כשהגיע הזמן לשדרג את אסדת המשחקים שלי, קונסולה הייתה האופציה הכי קיימא. אבל האם אוכל לעשות את זה? מעבר ממקלדת לבקר מעבר מסוף למשחקי מחשב: הסבירו 8 הבדלים גדוליםחושבים לעבור ממסוף למחשב? להלן כמה מההבדלים הגדולים ביותר בין משחקי מחשב למחשב וקונסולה. קרא עוד ? תתחיל קומדיית הטעויות.
תמריצים פיננסיים
אני גיימר למחשבים והייתי כבר למעלה מעשור. אני חי את חיי המשחקים שלי שרועים ליד שולחני. איני יכול להימנע משלא מתחיל מכירת חג Steam. אני לא מרוצה עם RPG עד שאשנתי את זה מעבר לכל הכרה 4 מצבי Skyrim המובטחים לנשום חיים חדשים במשחקאם הכנסתם את מה שאתם מרגישים מספיק לעשות עם Skyrim, אבל מרגישים שחור חסר בחייכם בכך שלא תנגנו, כדאי לכם באמת לקפוץ פנימה וליהנות מכמה ... קרא עוד .
אבל החיסרון של משחקי מחשב, מבחינתי, הוא שהדרישות של טכנולוגיה משתנה עברו את הארנק הבלתי משתנה שלי. ללא שדרוגים מאסיביים, אני לא יכול לשחק משחקים חדשים. אם אני מנסה, המחשב שלי נכנס להתקפות טרור פתאומיות והתרסקות. בהחלט לא הייתי יכול להרשות לעצמי לבנות אסדת משחקים חדשה, לפחות לא עם כוח להישאר. אבל יכולתי להרשות לעצמי קונסולה.
היו כמה יתרונות לרעיון: הדור השמיני קונסולות כפול כמרכזי מדיה וזה היה כיף להיות מסוגל לשחק את המשחקים שלי בטלוויזיה שלי. אוכל להצטרף לקהילות חדשות ולהקים חברים חדשים. כמו כן, המחשב האישי שלי לא הלך לשום מקום, והוא בהחלט יוכל להתמודד עם משחקי האינדי וההרפתקאות שרציתי לשחק שלא יהיו זמינים בקונסולות.
הפיתרון היה להפוך לגיימר רנסנס, בעזרת מחשב ומחשב. המעבר הולך להיות קשה.
מכונה עוצמתית
התחלתי לחנות האלקטרוניקה המקומית שלי בפאה ומשקפי שמש ואז התכווצתי כשהבנתי שאני צריך לשלם בכרטיס אשראי. כולם היו יודעים את הבושה שלי. או שחברת כרטיסי האשראי שלי תעשה זאת. או אולי סתם סטיב, איש שירות הלקוחות שאני תמיד מקבל כשאני מתקשר למספר בגב הכרטיס שלי. אוקיי, בהתבסס על השיחות הקודמות שלי, סטיב כבר יודע הרבה על הבושה שלי.
עטפתי את הצעצוע החדש שלי במעילי והתקרבתי חזרה לבית שלי, ונעלתי את הדלת מאחוריי. הנחתי את הקופסה על הרצפה ובהיתי בה. הקפתי את זה כמה פעמים ממלמל, "רק אתה ואני עכשיו. מה אני עושה איתך? " חתכתי את הקלטת והרמתי את מכסה הקופסה ונשען לאחור שמא פניי יתחילו להתמוסס כשראיתי מה יש בפנים.
ברגע ששמתי את עיניי המסוף שבחרתי, פלייסטיישן 4 PS4 לעומת Xbox One: 5 סיבות לקנות את ה- PS4E3 2013 סימן את הרגע בו הדור הבא התחיל באמת, עם שלושת המתמודדים - פלייסטיישן 4 (PS4), Xbox One ו- Wii U - נחשפו במלואם. ה- Wii U כבר נמצא ... קרא עוד , סקרנתי ונבהלתי מהקווים החלקים והקצוות החדים שלו. הרמתי אותו והחזקתי אותו מולי. למרות חששותי במסוף, נדהמתי מהעוצמה שהוא נראה. האם אוכל למלא מחדש לוויינים עם זה? האם זה יכול לדעת מה חשבתי? רציתי לפצח את זה ולגלות מה יש בפנים.
הרמתי את הבקר והחזקתי אותו. השתמשתי בבקר Xbox 360 בכמה ממשחקי המחשב שלי, והתחושה הייתה זהה. השימוש בבקר הרגיש נוח וטבעי יותר מניקור במקלדת שלי. ביליתי קצת בדיכאון כל הכפתורים, והתרגלתי להבדלים בין הטריגרים וכפתורי הכתפיים. זה היה מפתיע קל להרים.
קשיים טכניים
היו רק כמה חוטים בתיבה, ושלפתי את כולם והנחתי אותם אחד ליד השני. "אני מניח שאלו הולכים על גב הטלוויזיה שלי או משהו כזה," אמרתי. אחרי שהפכתי את הטלוויזיה והפסקתי להתעטש מארנבות האבק, מצאתי שם חבורה של חורים קטנים. "כן!" חשבתי ניצחון. לא היה לי מושג מה הלך לאן, אבל זו הייתה התחלה.
התרשימים שהגיעו עם פלייסטיישן היו פשוטים מאוד וקלים למעקב. הצלחתי להכניס הכל לחור הנכון ולחץ על כפתור ההפעלה. שתיקה. מיד נבהלתי והקשתי על הכפתור שוב ושוב, רק כדי שלא לקבל תגובה. על פי התרשימים, עשיתי הכל נכון. הלכתי אחורה כדי לקבל מראה טוב יותר, דרכתי על משהו חד. שכחתי לחבר את כבל החשמל.
בכל זאת שמחתי שכבל החשמל היה כל מה שחסר לי. היה לוקח לי זמן לבנות את מחשב המשחקים שלי וחוסר הסבלנות שלי גבר על הלהט של המחשב שלי באותו הרגע. קניתי ערימה קטנה של משחקים כדי לנסות, אז מיהרתי להתחיל.
ואז עשיתי את זה. מסך הפתיחה מצא חן בעיני ה- HDTV שלי, והוא היה כה פריך וברור שאני חייכתי. הייתי כל כך מאושרת כי סוף סוף סיימתי. לא הייתי?
אהבה לא מתפקדת
פלייסטיישן קבע מיד את הטון של מערכת היחסים בכך שנגן מוזיקה מרגיעה ודרש את פרטי חשבוני. מעולם לא השתמשתי ברשת פלייסטיישן, זה לקח לי שעתיים מכיוון שהתייסרתי בגלל שם ה- PSN שלי, בידיעה שלעולם לא אוכל לשנות אותו. כל מה שהצעתי עם המילים "פיראט" ו"נינג'ה "בתוכו כבר נלקח. באמת?
ואז הממשק עלה, והכל היה מסודר לי. כל כך פשוט וכל כך קל. הכנסתי את המשחק הראשון שלי, ואחרי עדכון שנמשך שלושים שניות, הרשיתי לשחק. ללא התקנה של שעות ארוכות, ללא התעסקות בגרפיקה בכדי להבטיח ריצה חלקה, ללא המתנה לנגיסת ציפורניים להתרסקות הבלתי נמנעת... רק משחק.
יש להודות, אני לא מרגיש את אותם חירויות במסוף שאני מרגיש במחשב האישי שלי. החוויה של משחק אחד שונה מהשנייה, אם כי לא באופן קיצוני. התיאום שלי בעין יד טוב לאחד כמו לשני. הקהילות שניהם מאוד פעילים ועוזרים.
המשחקים הם גם שונים מאוד. משחק גורל או האחרון מאיתנו זה דבר אחד, מכיוון שמעולם לא הייתי משחק כאלה בלי קונסולה. אבל זה היה קצת מתג ששיחק עידן הדרקון: האינקוויזיציה ב- PS4 לאחר ששיחק את שני המשחקים הקודמים במחשב האישי. ברגע שהתרגלתי, התחושה לשחק אותם הייתה זהה.
אני עכשיו במערכת יחסים נוחה עם החבר החדש שלי. זה יכול להיות מעט דרמטי: לדוגמה, בכל פעם שאני מדליק אותו, אני נזכר שאזהרות הבריאות והבטיחות מופיעות בתפריט האפשרויות. אבל אני יכול לחיות עם זה. אם הייתם שואלים אותי לפני מספר חודשים, לא הייתי מוכן להחליף ברצון שדופקתי ליד שולחן הכתיבה שלי בגלל שדופקתי מול הטלוויזיה שלי. אבל אולי יש בלבי מקום לשניהם.
זיכויים לתמונה: חושבת ותוהה דרך Shutterstock
רחל יוצאת מאוסטין, טקסס. היא מבלה את רוב זמנה בכתיבה, משחק, קריאה וכתיבה על משחק וקריאה. האם ציינתי שהיא כותבת? במהלך התמודדויותיה המשוגעות של אי-כתיבה, היא זוממת שליטה עולמית ועושה התחזות מתונה של לארה קרופט.
