פרסומת

הזדהיתי מייד עם האינפוגרפיקה של היום, המסופקת על ידי Real.com, מכיוון שהיא מתארת ​​את אשתי ואני לטי. כששנינו צופים בטלוויזיה, אנו מתחלפים בין הסתכלות על המסך לבין התבוננות בטלפונים שלנו. זה מנחם לדעת שזה תרגול נרחב ולא משהו אנטי-חברתי, כמו שאמר לי פעם מישהו. לא הקשבתי בזמן שבדקתי את הטלפון שלי באותה תקופה.

בתוך יה אודן דייס, לפני ה "עידן הסטאז'רים"פעם הייתה לנו חוויה ייחודית זו בה היינו יושבים ומתמודדים עם מודעות טלוויזיה. זו הייתה התקופה בה אנשים קמו להפסקת אמבטיה או הלכו למטבח להכין כוס תה. אך נראה כי בימינו, במקום לענות לשיחת הטבע או להפעיל את הקומקום, הדרך המועדפת עליו לעבור הפסקת פרסומות היא להוציא את הטלפון ולהתחיל לשלוח דוא"ל, ציוץ, שליחת SMS או חיפוש תוכנית מידע. האם אדישות מזדמנת זו כלפי הוקינג למוצרי הטלוויזיה יכולה בסופו של דבר לאיית את סופת המוות לפרסום בטלוויזיה?

תן לנו לדעת בתגובות עם אילו חלקים באינפוגרפיה אתה מזדהה. איך עוברים הפסקות פרסומות בטלוויזיה? האם אתה משתמש בסמארטפון שלך למשהו, או שאתה בבית הספר הישן וצופה בפרסומות הטלוויזיה מקרוב אחר המבצעים האחרונים בתחום אבקת הכביסה?

להתראות תפוח אדמה, שלום גולש מסך שני [INFOGRAPHIC] מגמות הווידיאו למסך השני c2

מקור אינפוגרפי: Real.com
מקור תמונה: בני נוער מסתובבים יחד דרך Shutterstock

instagram viewer

מארק אוניל הוא עיתונאי ו ביבליופיל פרילנסרי, שמוציא דברים שפורסמו מאז 1989. במשך 6 שנים הוא היה העורך המנהל של MakeUseOf. עכשיו הוא כותב, שותה יותר מדי תה, מתמודד עם כלבו וכותב עוד קצת. אתה יכול למצוא אותו בטוויטר ובפייסבוק.