בין אם זה במחשב, בטלפון, בכונן קשיח או בכרטיס SD, אחסון מחשבים עוזר לנו לעקוב אחר הנתונים שאנו יוצרים. יש היסטוריה ארוכה של שינויים והתפתחות עם אחסון מחשבים, וכל שלב סלל את הדרך למה שיש לנו היום. אבל איך נוצר אחסון המחשב?

סוף המאה ה -19: הקלטת חוטים והטלגרפון

בסוף המאה ה -19, בעוד הפונוגרף היה כל הזעם, מהנדס המתמטיקה האמריקאי אוברלין סמית העלה את הרעיון להשתמש במגנטיות כאמצעי להקלטת צליל. הוא הציע שאפשר להקליט את הצליל ולאחסן אותו על חוט דק.

רק בשנות ה -90 של המאה ה -19 קיבל העולם מכשיר ממשי שהדגים את הרעיון הזה. הוא נקרא הטלגרפון, והוא הפך לחלק חשוב בהיסטוריית אחסון המחשבים.

הצליל היה נכנס למיקרופון והופך לזרם חשמלי. זרם זה עובר לראש ההקלטה. חוט מתכת דק במיוחד נמשך לאורך ראש הקלטה. כשהחוט עובר יחד עם ראש ההקלטה, חלקים זעירים ממנו נחשפים לזרם מהמיקרופון. המגנטיות של החלקים תישאר עקבית לאורך כל השנים.

1928: הקלטת קלטת מגנטית

בשנת 1928 המציא הגרמני פריץ פלומר את שיטת הקלטת המגנטית לאחסון אודיו. עם זאת, הקלטת המגנטית המקורית הייתה למעשה עשויה מנייר. בסופו של דבר הוחלף הנייר בפלסטיק אצטט.

instagram viewer

הקלטת הייתה מכוסה בתחמוצת ברזל (חלודה, בעצם). כאשר הקלטת הייתה עוברת על פני ראש ההקלטה, חלקים מסוימים של תחמוצת הברזל היו ממוגנטים. בעוד קלטת מגנטית שימשה אך ורק להקלטת שמע, חברות מחשבים בתחילת שנות החמישים הבינו שהן יכולות להשתמש בהן לאחסון נתונים.

היכנסו לאקרט-מאוכלי בשנת 1951 עם ה- UNIVAC I שלהם, המחשב הראשון שהשתמש בקלטת מגנטית כאמצעי לאחסון נתונים. מכשיר זה השתמש בכונן קלטת מגנטי גדול בשם UNISERVO I. הכונן הזה הוא עצום בהשוואה למכשירי אחסון מודרניים, שגובהו בין 5 ל -6 מטרים. זה יכול לאחסן עד 1200 רגל של סרט מגנטי.

זיכרון ליבה מגנטית הגיע בסביבות 1951 והופעל לראשונה בסימולטור הטיסה של מערבולת מערבולת. קשה להצביע על ממציא יחיד שאחראי על הטכנולוגיה הזו. בין שנות ה -40 המאוחרות לתחילת שנות ה -50, כמה מדענים, ביניהם ג'יי פורסטר, אן וואנג, פרדריק ויהה ויאן רצ'צ'אם, הגישו פטנטים על טכנולוגיות דומות.

זיכרון הליבה המגנטית פועל בצורה שונה מאוד מזכרון הקלטת המגנטית. מערך טבעות מגנטיות מחוברות לרשת חוטים. כל טבעת מייצגת ביט זיכרון אחד, כאשר הטבעת מייצגת 1 אם ממוגנט לכיוון אחד ו- 0 אם ממגנט את השני.

1956: דיסקים קשיחים

השלב הבא בהתפתחות אחסון המחשב הוא הופעת הדיסק הקשיח. ב- 14 בספטמבר 1956 הציגה IBM את 305 RAMAC (שיטת גישה ובקרה אקראית), אשר משתמשת באותם עקרונות לאחסון מגנטי כמו בקלטת.

אחסון דיסקים היה טוב יותר מאחסון קלטות כיוון שבאמצעות אחסון בדיסק תוכל לגשת לנתונים באופן לא-רציף. עם זיכרון הקלטת, היית צריך לגשת לנתונים בסדר מסוים (דמיין שאתה מסתכל בקלטת סרט מסוים). במקום זאת, זיכרון הדיסק מאפשר לך לגשת באופן אקראי למידע הדרוש לך (בדומה ל- DVD).

305 כונני ה- RAMAC היו גדולים בהרבה מכונני הקלטת הראשונים, מכל הבחינות. הם היו גבוהים כמו מקררים ורחבים פי שלושה. לכל כונן היו כמה דיסקים מוערמים אנכית, שיכולים להכיל נתונים. IBM הציגה שכל דיסק יכול להכיל עד 5 מיליון תווים של 6 סיביות (בערך 3.75MB).

1971: תקליטונים

בשנת 1971, IBM הציגה מהפכה נוספת במחשבים, התקליטון. בדיוק כמו דיסקים מגנטיים, תקליטונים שומרים נתונים על ידי הטבעה מגנטית. הם היו דיסקים קטנים שעשויים ממילר, וזו הסיבה שהם היו כל כך תקועים.

תקליטונים הראשונים שיצאו לשוק היו בקוטר של 8 סנטימטרים ויכולים להכיל כ- 80KB של נתונים. זה לא הרבה נתונים בשום צורה, אבל זה היה מספיק כדי לטעון תוכנות והוראות למחשבים. לפני אותה נקודה, מחשבים הסתמכו על הזנת נתונים באמצעות כרטיסי ניקוב פיזיים.

גודל התקליטון הסטנדרטי הבא היה 5.25 אינץ ', שיכול להכיל 100KB של נתונים. ואז, בשנת 1977, פרסמה אפל את מחשב ה- Apple II, שהגיע עם שני כונני תקליטונים בגודל 5.25 אינץ ', וגרם לפיצוץ בשוק התקליטונים.

עם הופעת התקליטונים, משתמשי מחשבים אישיים יכולים לטעון מערכות הפעלה ותוכנות על מחשביהם. הגישה לנתונים הייתה מהירה בהרבה משימוש בנתוני קלטות (גרסה קטנה בהרבה של אחסון סרט מגנטי).

בשנות ה -90 הפוך התקליטון בגודל 3.5 אינץ 'הפך לפורמט של משתמשי מחשב. למרות שזה היה בגודל קטן יותר, הוא החזיק יותר נתונים באופן אקספוננציאלי (בסביבות 1.4MB). תקליטונים נותרו האמצעים העיקריים לאחסון מחשבים ניידים עד תחילת שנות האלפיים, כאשר כונני הבזק השתלטו על השוק.

שנות האלפיים המוקדמות: פלאש/אחסון מצב מוצק

זיכרון פלאש הגיע בשנת 1984 כאשר פוג'יו מאסוקה פיתח אמצעי לשמירת נתונים שאינם נדיפים וללא חלקים נעים. הוא עבד באותה עת בטושיבה. זה היה זיכרון הניתן לקריאה בלבד הניתן לתכנות (EEPROM) וניתן למחוק את כל האחסון במהירות. שוג'י אריזומי, עמיתו של מאסוקה, השווה את תהליך המחיקה להבזק של מצלמה, ובכך טבע את המונח זיכרון פלאש.

לאחר שהוצג רעיון חדש זה בפני IEEE (המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה), התחילו טושיבה ומסואוקה לעצב עיצוב שבב. אינטל, בהשראת הפיתוח של Masuoka, החלה לפתח צורה משלה של זיכרון פלאש. מהר מאוד, חברות אחרות החלו לפתח גרסה משלהן של זיכרון פלאש.

במהלך שנות ה -90 התפוצצה תעשיית זיכרון הבזק. בשנת 1991 מכרה SanDisk את ה- SSD הראשון לאחסון נתוני מחשבים, בנפח 20MB. ואז, בשנת 1997, הציג את הסלולרי הראשון שהשתמש בזיכרון פלאש. באותה שנה, תעשיית הזיכרון הפלאש הייתה שווה יותר מ -2 מיליארד דולר, ועלתה ליותר מ -20 מיליארד דולר עד 2006.

כעת, ישנן צורות רבות של זיכרון פלאש כמו כונני הבזק, כרטיסי SD, מחסניות משחקים של Nintendo Switch וכן הלאה.

אחסון בענן הוא אמצעי האחסון המודרני ביותר, אך שורשיו כבר בשנות השישים. אבי אחסון הענן הוא אדם בשם J.C.R Licklider, שיצר את רשת פרוייקטים למחקר מתקדם (ARPNET). זו הייתה דרך למחשבים לשתף משאבים דרך רשת.

בתחילת שנות ה -80, Compuserve הציעה את מה שקרוב יותר לאחסון ענן מודרני. הוא הציע ללקוחות אחסון של 128KB לאחסון מידע. AT&T השיקה תוכנית דומה בשנת 1994. מאותה נקודה, אחסון הענן התרחב בהיקפו ובהיקפו, כאשר חברות כמו IBM ומיקרוסופט השיקו מוצרי אחסון בענן.

כיום אנשים פורצים את הגבולות לגבי מה שאפשר עם אחסון בענן. לדוגמה, Stadia של גוגל הוא שירות למשחקי ענן כאשר המשחק מוצג בענן ומוזרם למכשירים תואמים, תוך כדי מיקרוסופט מפתחת את ענן Windows 365, שירות שיעבד מערכת הפעלה שלמה בענן ויזרם אותה למכשירים.

היסטוריה שנכתבה בינארית

בסוף שנות ה -80 של המאה ה -19, איש לא ידע מה צפוי להופעת הקלטות התיל הראשונות. כיום, רוב חיינו קיימים כקווים ממוגנטים בכונן קשיח או כאלקטרונים בכונן SSD. קשה לדמיין עולם שבו אין אחסון מחשבים.

לַחֲלוֹקצִיוּץאימייל
7 כונני ה- SSD המהירים ביותר שאתה יכול לקנות בשנת 2021

אם אתה מחפש שדרוג ביצועים למחשב שלך, שקול את אחד מכונני ה- SSD המהירים ביותר הקיימים כעת.

קרא הבא

נושאים קשורים
  • הסבר על הטכנולוגיה
  • דיסק קשיח
  • כונן מצב מוצק
  • גיבוי נתונים
  • אבטחת מידע
על הסופר
ארתור בראון (פורסמו 16 מאמרים)

ארתור הוא עיתונאי ומוזיקאי טכנולוגי המתגורר באמריקה. הוא נמצא בתעשייה כמעט עשור, לאחר שכתב לפרסומים מקוונים כגון כותרות אנדרואיד. יש לו ידע עמוק ב- Android ו- ChromeOS. לצד כתיבת מאמרי מידע, הוא גם מיומן בדיווח על חדשות טכנולוגיות.

עוד מאת ארתור בראון

הירשם לניוזלטר שלנו

הצטרף לניוזלטר שלנו לקבלת טיפים, סקירות, ספרים אלקטרוניים בחינם ומבצעים בלעדיים!

לחצו כאן להרשמה