ביג טק שינתה את העולם על ידי דריצת התקדמות טכנולוגית. עם זאת, לחלק ממנהיגי הממשלה אין דעה חיובית על החברות הללו ורוצים לפרק אותן.

אבל אם ביג טק דוחפת את העולם קדימה, מדוע ממשלות כל כך להוטות לצמצם את כוחן של תלבושות הטכנולוגיה העצומות האלה?

מהי ביג טק?

ביג טק מתארת ​​באופן קולקטיבי את חברות הטכנולוגיה הפוריות והמשגשגות ביותר בשוק היום. פייסבוק, אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון (המכונה לעתים קרובות חמשת הגדולים) הם המותגים הגדולים ביותר בדרך כלל נתון מזהה זה, אך מקורות מסוימים כוללים אחרים, כגון טוויטר, סמסונג ונטפליקס. בנוסף, חברות סיניות כמו Alibaba, Tencent ו- Baidu מכונות גם חברות טק גדולות. עם זאת, הם ממוקמים כמתחרים לחמישיית הגדולים ולא כלולים באותו מטריה.

ההתחלות של ביג טק

לחברות ביג טק לא תמיד הייתה השפעה כה מסיבית על החברה. כאשר פייסבוק הושקה בשנת 2004, רק סטודנטים מאוניברסיטת הרווארד יכלו להשתמש בה, ולאחר מכן התרחבות לאוניברסיטאות ולתיכונים אחרים. החברה לקחה עד 2006 לפתוח את השימוש לאנשים ללא מיילים הקשורים למוסדות חינוך.

עם הקמתה של אפל בשנת 1976, המנהיגים ביקשו להפוך מחשבים למוצר שוק המוני. זה היה אחד המותגים המוכרים בעולם עד שנות השמונים. אולם בשנת 1996 הפסידה החברה 867 מיליון דולר והייתה על סף פשיטת רגל. מוצרים כגון ה- iPod, iPad ו- iPhone סייעו לאפל להשיב את המתיחות מעבר לשוק המחשבים האישיים.

instagram viewer

כאשר השיקה גוגל בשנת 1998, מייסדיה עבדו ממוסך. גם בימים הראשונים הללו, המנהיגים נקטו בגישות לא שגרתיות, כולל כאשר כל הצוות לקח פסק זמן מהעבודה לפסטיבל Burning Man. העובדים עקבו גם אחר ערך "אל תהיה רע" בחברה (אשר ירדה במהירות, מסיבה זו או אחרת).

אמזון התחילה רק כקמעונאית ספרים מקוונת בשנת 1994. שנה לאחר מכן, ג'ף בזוס נזקק לשולחנות עבור הצוות הקטן שלו. הוא הבין שדלתות עולות פחות משולחנות עבודה, והעובדים השתמשו במקומות אלה.

דוגמאות אלה מראות היעדר אינדיקטורים מוקדמים ומיידיים להצלחתו של ביג טק. עם זאת, דברים השתנו, וחברות אלה משפיעות כעת על מגזרים אחרים מלבד הטכנולוגיה. ההשפעה שכבר גדולה ומתגברת גורמת לכמה מנהיגי ממשלה להיזהר.

חברות ביג טק משתמשות בנתונים למטרות רווח

חברות ביג טק מספקות לעתים קרובות משאבים בחינם. לדוגמה, אין צורך בדמי מנוי לביצוע חיפוש בגוגל או בעל פרופיל פייסבוק. עם זאת, חברות טכנולוגיה גדולות אוספות מידע על לקוחות ומשתמשות בה למטרות רווח. לדוגמה, פייסבוק אוספת מידע על גזע, דת ודעות פוליטיות של משתמשים. לאחר מכן היא יכולה למכור את המידע הזה למפרסמים.

אנשים רוצים לעתים קרובות לדעת מה ביג טק עושה כדי למנוע בעיות באיסוף נתונים ופרסום. למרבה הצער, עדויות מראות כי לעתים קרובות היא נוגעת בשיטור המודעות המוצגות בפלטפורמות המתאימות או חסרות בקרות מתאימות. לדוגמה, מפרסמים בפייסבוק יכולים למקד לאנשים המעוניינים בכך פעילות בלתי חוקית.

הופיעו גם עדויות לכך מדינות זרות שרוכשות מודעות מטעות להשפיע על הבחירות בארצות הברית. לאחרונה, המודעות טיפחו את העניין של אנשים ב"ריפוי "של COVID-19 ועזרו לתנועה נגד חיסונים לפרוח.

סיבות אלו ואחרות גורמות לאנשים בעלי הכוח לציין כי ביג טק מטפלת באופן קבוע בנתוני אנשים. גם אם אותן חברות אינן חוות הפרות, הבקשות למידע משתמשים על ידי צד שלישי מרימות גבות ומחזקות את הטיעונים להפחתת הכוח שיש לעסקים כאלה.

מצד שני, איסוף הנתונים מאפשר בדרך כלל שירותים מותאמים אישית יותר. אם מישהו מחפש מוצרי ניקיון בתים טבעיים בגוגל, הוא בדרך כלל יראה מודעות הקשורות לפריטים אלה, שיכולות לסייע לאנשים ברכישתם. באופן דומה, גוגל ואפל אוספים מידע על האופן שבו לקוחות משתמשים בשירותי העוזר החכם שלהם כדי להגדיל את הדיוק העתידי.

ביג טק מגבילה את הגישה לשוק של חברות קטנות יותר

טענה נוספת נגד ביג טק היא שחברות כאלה מקשות על כניסות לגופים קטנים יותר ולהתחרות בשוק. עסקים גדולים מעצבים כיצד אנשים משתמשים באינטרנט ובדרכים שהם עוברים כדי להשיג את מה שהם צריכים.

בשנת 2020, ה משרד המשפטים האמריקאי הגישה תלונה נגד Google בגין הסכמי ההחרגה לכאורה שמונעים מנועי חיפוש אחרים לרכוש משיכה בשוק. גורמים רשמיים דנו כיצד Google עוסקת בשיטות אנטי -תחרותיות להרחיב את המונופולים שלה במנועי החיפוש ובתעשיות הפרסום.

לאחרונה, רגולטורים של האיחוד האירופי שים את אפל במושב החם. הם התייחסו לבעיה בשיטות האנטי -תחרותיות שלה בחנות האפליקציות, ואמרו כי הם משפיעים על חברות הזרמת מוזיקה ויוצרי אפליקציות. מפתחים חייבים להשתמש במערכת התשלומים בתוך החברה ולא להודיע ​​ללקוחות על אפשרויות אחרות.

ארגוני הסברה לעסקים קטנים קוראים גם לממשלות להגביל את אמזון, ומתלוננים כי משאבי ענקית המסחר האלקטרוני מסייעים לה לשלוט בגופים פחות מבוססים. זה במיוחד הטריד את המותגים הפנימיים של אמזון וכיצד המוצרים הנמכרים תחתיהם הם לעתים קרובות זולים יותר מהמתחרים, מה שמחסור באופן דרסטי את השוק.

אולם Big Tech יכולה לסייע לחברות קטנות יותר. לדוגמה, חנות Google Play וחנות האפליקציות של אפל מעניקים למפתחים פחות מוכרים פלטפורמה גדולה יותר, מה שמקל על הלקוחות למצוא את המוצרים שלהם. כמו כן, השוק של אמזון פותח הזדמנויות לחברות קטנות למכור פריטים באמזון ו תן לאתר המסחר האלקטרוני למלא את ההזמנות האלה. כתוצאה מכך, מוצרים מגיעים לרוב ללקוחות מהר יותר מכפי שהיו מגיעים.

ביג טק יכולה להשפיע על החלטות ומבצעים ממשלתיים

זיהוי השם הקשור לחברות ביג טק משכנע רשויות ממשלתיות רבות להשתמש בשירותים המוצעים על ידי ספקים אלה. לגוגל, מיקרוסופט ואמזון יש סוכנויות ממשלתיות רבות כלקוחות. Amazon Web Services (AWS) אפילו מציעה שירות ענן ספציפי לגופים ממשלתיים.

אולם בפברואר 2021, שלושה מלשינים הזהיר כי אמזון אינה שומרת על הנתונים המאוחסנים בענן מספיק בטוחים. ליקויים כאלה משפיעים על לקוחות ממשלתיים וכל שאר האנשים שאחסן מידע בחברה. בנוסף, גורמים אומרים כי החברה צמחה כל כך מהר, עד שלנציגים אין מושג איזה מידע מחזיקה אמזון או היכן ניתן למצוא את כל זה.

סנאטורים אמריקאים רבים גם העלו את האזעקה שפושעי הרשת קשרו לאחרונה פריצת SolarWinds השתמשו בטכנולוגיית AWS כדי להפעיל את התוכנה הזדונית שפגעה בסוכנויות רבות, כולל משרד ההגנה האמריקאי והמשרד לביטחון פנים.

עדויות מעידות שחברות ביג טק סייעו לממשלת הודו למקד את פעילי האקלים ולבלום את הגישה למידע. אנשים טוענים שחוסר מעש בהסדרת ביג טק עלול להגביל את הביטוי ואת הפצת התוכן תוך סיכון אזרחים.

עם זאת, האינטראקציות של חברות Big Tech עם הממשלה יכולות גם ליצור מצבים מועילים לכולם. לדוגמה, גוגל ואפל שיתפו פעולה לפיתוח פתרון המעקב אחר מעקב אחר פרטיות במהלך מגפת COVID-19. עסקים הציעו גם משאבים כדי לסייע לממשלות להגיע לקבוצות המתלבטות בחיסונים במהלך מסעות חיסונים.

לחברות הטק הגדולות יש השפעה מדהימה

לחברות ביג טק יש כל כך הרבה כוח ומשאבים שההשפעה שלהם מתפרשת הרבה מעבר לגופים בודדים. לדוגמה, פייסבוק מחזיקה באינסטגרם ובווטסאפ. הרכישות שלה כוללות חברה לייצור מזל"טים, מותג תוכנת וידאו ושירות הדמיה ברמת הרחוב.

תוכניות מגוגל, אפל ואמזון לפיתוח שירותי בריאות או איסוף נתוני מטופלים מלמדות גם על ההשפעה הגוברת של חברות אלה. צמיחה כזו מטשטשת לעתים קרובות את הקווים בין תעשיות שהיו מובחנות פעם. לדוגמה, אנשים באזורים נבחרים יכולים לשלם עבור תעריפי חניה ותחבורה באמצעות מפות Google. המהנדסים של אפל רוצים לפרוץ לחשמל שוק מכוניות לנהיגה עצמית.

החל משנת 2017 סייעה פייסבוק למעסיקים בפרסום משרות באמצעות הפלטפורמה. אמזון עבדה על אלגוריתם גיוס פנימי שבסופו של דבר הראה הטיה כלפי נשים.

כניסות אלה למספר שווקים ותעשיות מגבות את טענות פקידי הממשלה שלביג טק יש יותר מדי כוח. עם זאת, זו אינה הדעה הכללית. גופים ממשלתיים רבים מזמינים חברות אלה לפגישות שגופים עם פחות השפעה אינם יכולים להגיע אליהם.

ככל שחברות ביג טק מפעילות כוח בתחומים נוספים, גם הדברים החיוביים מתגלים. השקעות טכנולוגיות מוגברות ומחויבות לחדשנות הן כמה דוגמאות לכך. לדוגמה, מעורבות פייסבוק בקמפיינים להגדלת הגישה לאינטרנט עשויה להקטין את הפער הדיגיטלי. ובכל זאת, הכוונות שלהם לא תמיד מיטיבות, כפי שניתן לראות עם תוכנית האינטרנט ההודית שלה שהציבה את שירותי חברות במרכז האינטרנט, מה שמשאיר למשתמשים פוטנציאליים מעט ברירה אלא למסור נתונים לידי חֶברָה.

עסקים אלה גם חוקרים שימושים אתיים לבינה מלאכותית, משיגים התקדמות תוך צמצום סכנות פוטנציאליות.

דרך קלה קדימה להסדרת ביג טק

דוגמאות אלה מדגישות כמה סיבות תקפות שממשלות דוחפות לאחור כדי להקטין את ההשפעה של ביג טק או לרסן את כוחה. עם זאת, הרגולציה אינה פשוטה. מנהיגי ממשלה בודדים חייבים להחליט כיצד להגביל את ההשפעה ובאילו תחומים בחברה. חוקי הגבלים עסקיים חדשים בארה"ב לכוון לביג טק, אבל עד כמה הם יעילים נותר לראות.

בהתחשב ביתרונות של ביג טק המתוארים כאן, פירוק החברות המתאימות עלול לסיים את היתרונות הללו. כל צד בעל השפעה להפחית באופן ריאליסטי את הדומיננטיות התאגידית הזו חייב לשקול את היתרונות והחסרונות לפני שתתקבל החלטה סופית.

לַחֲלוֹקצִיוּץאימייל
כיצד להפוך את הנתונים שלך חסרי ערך לחברות ביג טק

חברות ה"ביג טק "כביכול זכו לתשומת לב על שיטות איסוף הנתונים שלהן, אבל מה אתה יכול לעצור אותן?

קרא הבא

נושאים קשורים
  • הסבר על הטכנולוגיה
  • ביג דאטה
  • אֲמָזוֹנָה
  • פייסבוק
  • מיקרוסופט
  • תפוח עץ
  • גוגל
על הסופר
שאנון פלין (19 מאמרים פורסמו)

שאנון הוא יוצר תוכן הממוקם בפילי, הרשות הפלסטינית. היא כותבת בתחום הטכנולוגיה במשך כ -5 שנים לאחר שסיימה את לימודיה ב- IT. שאנון הוא העורך המנהל של מגזין ReHack ומכסה נושאים כמו אבטחת סייבר, משחקים וטכנולוגיה עסקית.

עוד מאת שאנון פלין

הירשם לניוזלטר שלנו

הצטרף לניוזלטר שלנו לקבלת טיפים, סקירות, ספרים אלקטרוניים בחינם ומבצעים בלעדיים!

לחצו כאן להרשמה