כתובת האימייל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *
כל כך שמח שאני לא משתמש באף אחד מהשירותים האלה (אף פעם לא, אף פעם לא אעשה), ושהאנשים היחידים שאני אפילו מכיר בחיים האלה הם המשפחה חברים הרבה יותר מבוגרים ממני -- שהם כל כך יודעים קרוא וכתוב טכנולוגית שהם אפילו לא למדו איך לתכנת מכשיר וידאו, שלא לדבר על להשתמש ב מַחשֵׁב. כשאני אמות, אני רוצה להישכח, וסביר להניח שאהיה. שחרור טוב מהמין החברתי האומלל הזה ואבעבועות על כולם. האבק הדיגיטלי היחיד שאשאיר מאחור יהיה תחת שמות בדויים כמו "אורח".
לכן-
מה אם יש לנו את כל המידע האישי/מזהה/סיסמאות שלנו למישהו שאנחנו סומכים עליו?
האדם הזה יכול להיכנס לחשבונות שלנו כשנמות כי יש לו את כל המידע הנכון.
אף אחד לא צריך לדעת שאנחנו מתים. האדם המיועד הזה יכול אז פשוט לבטל/להפסיק (או כל המונח) את החשבונות. אני לא בטוח שתידרש סיבה, נכון?
עם זאת, חייבת להיות בעיה עם החשיבה הזו, כי זה נראה קל מדי!
(אני מניח שהחיסרון היחיד הוא שאולי לא נרצה שלאף אחד תהיה גישה לכל המידע שלנו בזמן שאנחנו עדיין בחיים. אולי אני בוטח מדי ונאיבי.)
