מהם משתני סביבה בלינוקס? כל מה שאתה צריך לדעת

אם אתה משתמש בלינוקס במשך זמן מה, ייתכן שאתה תוהה כיצד להגדיר פרמטרים מסוימים משורת הפקודה שיכולים לשמור על ההגדרות שלך בין תוכניות. משתני סביבה הם איך עושים זאת.

בסופו של דבר, תהיה לך הבנה עמוקה של מהם משתני סביבה, וכיצד תוכל ליצור משתנים כאלה משורת הפקודה.

מהם משתני סביבה?

משתני סביבה הם משתנים שנועדו להיות עקביים בכל המופעים של מעטפת לינוקס. כאשר אתה מפעיל תוכנית מהקליפה, זה עושה עותק של עצמו, או "מזלגות", ולאחר מכן מחליף את עצמו בתוכנית שהיא עומדת להפעיל, המכונה "exec".

משתני סביבה יעברו בירושה בכל עותקים של הקליפה שהקליפה מולידה, הידוע גם בתור משתנים "מייצאים". אפילו Windows משתמש במשתני סביבה, חוזרים לימי MS-DOS, אך בזמנים מודרניים, רוב התוכניות מסתמכות על הרישום ועל תפריטי ההגדרות שלהן להגדרת התצורה.

משתנה סביבה עשוי להגדיר את העורך המועדף עליך, כך שכאשר תוכנית מפעילה את עורך הטקסט כדי לשנות קובץ תצורה, עורך זה יעלה בכל פעם.

ניתן להגדיר משתני סביבה על ידי מנהל המערכת בכל המערכת, אך נפוץ יותר שהם יוגדרו בקובצי הפעלה עבור משתמשים בודדים. לפי המוסכמה, הם מודפסים באותיות רישיות ומסומנים על ידי סימן "$" מוביל, כגון "$EDITOR" עבור עורך הטקסט המוגדר כברירת מחדל.

רישום משתני סביבה

כדי לראות את הערך של כל משתנה סביבה, השתמש ב- הֵד פקודה. לדוגמה, כדי להציג את הערך של המשתנה $EDITOR, הפעל את הפקודה הבאה:

echo $EDITOR

אם זה מוגדר, המעטפת תדפיס את הערך, כגון "vim", אבל אם היא ריקה, היא רק תדפיס שורה ריקה.

כדי לראות את כל משתני הסביבה המוגדרים כעת, הקלד "מַעֲרֶכֶת" בשורת הפקודה.

הגדרת משתני סביבה בלינוקס

אתה יכול להגדיר משתני סביבה בשתי דרכים: משורת הפקודה או בקבצי תצורת מעטפת.

השיטה הראשונה פשוטה. ב-Bash, אתה משתמש ב-"יְצוּא" פקודה. לדוגמה, כדי להגדיר את $EDITOR משתנה הסביבה:

export EDITOR='vim'

שים לב שבתחביר זה, אתה משמיט את ה-" המוביל$". אתה יכול גם להשתמש VARIABLE='ערך', אבל זה רק ירחיב לאותו מופע מסוים של המעטפת, כלומר המעטפת תאפס את הערך שהשתנה ברגע שתסגור את הטרמינל.

כעת העורך שלך יהיה Vim או כל עורך טקסט שיש לך בסשן הזה ובכל תת-מעטפת שהוא משיק. אם אתה רוצה לשמור את משתני הסביבה שלך בין הפעלות מעטפת שונות, הגדר אותם בקבצי ההפעלה של המעטפת שלך.

Bash קורא מספר קבצים בעת ההפעלה: /etc/profile, /etc/bash/bashrc, .bash_profile, ו .bashrc. השניים הראשונים הם כלל-מערכתיים ורק מנהל מערכת יכול לשנות אותם, בעוד השאר נמצאים בספריית הבית שלך.

ה .bashrc הקובץ הוא מה שאתה רוצה לערוך, מכיוון שהוא משפיע על קונכיות אינטראקטיביות, בין אם הוא פועל כמעטפת כניסה או לא. אם אתה משתמש במעטפת מאמולטור מסוף, .bashrc הוא מה שייקרא.

השיטה להגדרת משתני סביבה בקובץ זהה להגדרתו בשורת הפקודה. פשוט צרף את ייצוא VARIABLE='ערך' הפקודה לקובץ תצורת המעטפת. כשתסיים, שמור את הקובץ והפעל מעטפת חדשה.

שימו לב שגם משתמשי לינוקס יכולים שנה את מעטפת ברירת המחדל מבאש לקליפה אחרת. למי שיש, תצטרך לערוך את קובץ התצורה של המעטפת שלך במקום .bashrc, שהוא קובץ התצורה של Bash.

עכשיו אתה יודע איך משתנים סביבתיים עובדים

עם משתני סביבה, אתה יכול לקבל הגדרות עקביות בכל הפעלות המעטפת שלך. משתני מעטפת הם חלק חשוב ב-Shell scripting, משהו שכל משתמש לינוקס צריך לדעת עליו.

מהו Shell Scripting ולמה כדאי להשתמש בו

בנוסף ליכולת לקבל ולבצע פקודות באופן אינטראקטיבי, המעטפת יכולה גם לבצע פקודות המאוחסנות בקובץ. זה ידוע כ-Shell scripting. כאן אנו מכסים את היסודות של סקריפטים של מעטפת.

קרא הבא

על הסופר