מחפש פרטיות ואנונימיות באינטרנט? אל תפנה מיד ל-VPNs או Tor: MixNets יכול להיות התשובה.
בכל פעם שאנחנו צריכים לשפר את הפרטיות המקוונת שלנו, לעתים קרובות יש לנו שתי אפשרויות: VPNs או Tor. רוב משתמשי האינטרנט יאמצו את הראשון, בעוד שאנשים בעלי ידע טכנולוגי יותר יעסיקו שילוב של השניים.
אבל במקרים מסוימים, MixNet, פתרון אנונימיות אחר שלא אומץ באופן נרחב אך מציע תכונות פרטיות חזקות, יכול להיות טוב יותר. אז מה זה? איך זה עובד? ואיך זה בהשוואה ל- Tor ו-VPNs?
מה זה MixNet?
MixNet הוא קיצור של Mix Network, טכנולוגיה שעוזרת לשמור על מידע שנשלח דרך האינטרנט פרטי ומאובטח. הוא עושה זאת על ידי ערבוב נתונים ממקורות שונים לפני שליחתם ליעדו. זה מקשה על גורם חיצוני למצוא את המקור והיעד של הנתונים.
בעוד שרוב נתוני האינטרנט מוצפנים והתוכן שלהם מוגן על ידי פרוטוקולים כגון TLS ו-SSL, הוא מכיל מטא נתונים שזרים יכולים לנתח ולהשתמש בהם כדי לזהות את השולחים והמקבלים. MixNet מיישמת ערבוב של מטא נתונים כדי להגן על פרטיות המשתמשים.
איך MixNet עובד?
MixNet מחיל פרוטוקולים המערבבים ומערבבים נתונים ממקורות שונים תוך שליחתם דרך רשת של צמתים מחוברים. הוא מערבב מטא נתונים כגון מיקום גיאוגרפי, כתובות IP של שולח ומקבל, גודל הודעה וזמני שליחה וקבלה. זה מקשה על גורם חיצוני לקבל תובנות משמעותיות שיכולות לעזור לחשוף את זהות המשתמשים או לחזות את תוכן הנתונים.
MixNets מורכבים משני מרכיבים:
- PKI (תשתית מפתח ציבורי): המערכת שמפיצה חומר מפתח ציבורי ופרטי חיבור לרשת הנדרשים להפעלת ה-MixNet.
- תערובות: מסלולים קריפטוגרפיים שהם חלק מרשת המיקס. הם מקבלים הודעות נכנסות, מיישמים טרנספורמציה קריפטוגרפית ומערבבים נתונים כדי למנוע מהמשקיפים לקשר בין הודעות נכנסות ויוצאות.
מערכת ה-PKI מפעילה את רשת המיקס, ואם תיפגע, הרשת כולה תהיה בסיכון מכיוון שהתוקף יכול להחליף צמתים באלה שבשליטתו, ולאפשר להם להשתלט. בגלל זה זה צריך להיות מבוזר.
מיקסים מפרקים נתונים לסיביות והופכים אותם לטקסט סייפר, וכתוצאה מכך ניתן לבטל קישור סיביות. לאחר מכן, ה-cyphertext מועבר דרך מפל מיקס (סדר קבוע של צמתים) לפני הגעה ליעד. בנוסף, מיקסים מוסיפים חביון כדי למנוע התקפות על סמך דפוסי תזמון.
אמנם צומת תערובת אחד מספיק כדי לטפל בדאגות הפרטיות, אך הוא מסתכן בנקודת כשל יחידה. אז, נעשה שימוש לפחות בשלושה תמהילים, כאשר כל צומת עצמאי מספק שכבה נוספת של אנונימיות ותורם לחוסן הקולקטיבי של הרשת.
MixNet לעומת טור
Tor היא טכנולוגיה נוספת שנועדה לשפר את הפרטיות המקוונת שאומצה יותר. עם זאת, הוא משתמש בגישה שונה כדי להשיג אנונימיות.
בעוד ש-MixNet פועלת על ידי ערבוב נתונים כדי להקשות על קישור המקור והיעד, Tor משתמשת טכניקה המכונה ניתוב בצל, שבו הנתונים מוצפנים בשכבות ונותבים דרך סדרה של ממסרים המופעלים על ידי מתנדבים לפני שהם מגיעים ליעדם.
הממסרים ברשת Tor פועלים רק להצפין את הנתונים בעזרת מפתחות ייחודיים מבלי לדעת מאיפה מגיעה התעבורה ולאן היא מועדת. כל שכבת הצפנה מקשה על מעקב אחר המקור והיעד.
עם זאת, לפי התכנון, Tor דורש צמתי יציאה - הממסרים הסופיים ברשת - המפענחים את שכבת ההצפנה האחרונה ושולחים אותה ליעד. גורם זה מציג חשש אבטחה אם הממסרים הסופיים הם זדוניים.
הגישות הייחודיות לאנונימיות מקוונת שבהן משתמשות MixNets ו-Tor גורמות לחוזקות וחולשות שונות. לדוגמה, MixNets טובים במניעת מתאם תזמון והתקפות אישור, בעוד ש-Tor יעיל נגד טביעות אצבע של אתר אינטרנט והתקפות סיביל.
בנוסף, Tor עמיד יותר בגלל רשת ובסיס משתמשים גדולים יותר, בעוד של-MixNets יש זמן אחזור נמוך יותר בגלל פחות ממסרי רשת מעורבים. הבחירה בין השניים תלויה בדרישות ספציפיות, כגון רמת האנונימיות הרצויה, סובלנות חביון וגודל הרשת.
MixNet לעומת VPN
VPNs (רשתות וירטואליות פרטיות) הן אולי הפלטפורמות האנונימיות והאבטחה המקוונות המאומצות ביותר, בין היתר בשל קלות ההגדרה שלהן ומאגר גדול של ספקי שירותים בשוק.
VPNs יוצרים מנהרה מוצפנת בין המשתמש לשרת. המנהרה מצפינה את תעבורת האינטרנט של המשתמש, מסתירה את הנתונים האישיים, מיקומו ופעילות הגלישה שלו, וכך מונעת מגורם חיצוני לצותת.
גישה זו אינה דומה ל-MixNets אשר הופכות באופן קריפטוגרפי פיסות נתונים בגודל סיביות לפני ערבוב אותם והעברתם דרך ממסרים מרובים כדי להקשות על קישור הנתונים עם הצדדים המעורבים.
VPNs יעילים במקרים שבהם רוצים להסתיר את מיקומם, להתחבר בצורה מאובטחת ל-Wi-Fi ציבורי, לגשת לתוכן מוגבל באזור ולשמור על פרטיות כללית בזמן הגלישה באינטרנט. עם זאת, מכיוון שהם צריכים להסתמך על תשתית שרת VPN מרכזית, הם נתונים לבעיות אמון ודאגות לפרטיות.
מצד שני, MixNets יעילים יותר במקרים בהם יש צורך באנונימיות חזקה ובהגנה על מטא נתונים. יש להם גם פחות זמן אחזור וארכיטקטורה מבוזרת יותר מאשר ל-VPN, התלויים בשרתים מרכזיים.
מגבלות של MixNets
MixNets גם מתמודדות עם מספר מגבלות שיכולות להשפיע על היעילות והמעשיות שלהן...
- חֶבִיוֹן: תהליך הערבוב מעכב הודעות לפני שהן מועברות. למרות שזה חיוני כדי למנוע התקפות מתאם תזמון, זה יכול להשפיע על חווית המשתמש עבור יישומים בזמן אמת הדורשים אינטראקציות עם אחזור נמוך.
- בעיות מדרגיות רשת: ככל שמספר המשתמשים וההודעות גדל, שמירה על צמתי התמהיל הנדרשים וניהול התהליך הופכת מורכבת יותר. מדרגיות רשת יכולה להיות אתגר, במיוחד ביישומים בקנה מידה גדול של MixNets.
- רוחב פס תקורה: תהליך הערבוב מגדיל את גודל מנות הנתונים, מה שמוביל לצריכת רוחב פס גבוהה יותר מאשר תקשורת ישירה. זה יכול להדאיג משתמשים בעלי רוחב פס מוגבל או יישומים הדורשים העברת נתונים יעילה.
- אי נוחות למשתמש: MixNets עשוי לדרוש ממשתמשים להתקין תוכנה מיוחדת או להשתמש בפרוטוקולים ספציפיים, מה שעלול להפריע לאימוץ נרחב. ממשקים ידידותיים למשתמש ואינטגרציה חלקה נחוצים כדי לעודד השתתפות משתמשים.
- סיביל מתקפת: MixNets יכול להיות פגיע להתקפות Sybil, שבהן תוקף יוצר צמתים מזויפים רבים כדי להשיג השפעה על הרשת. זה עלול להוביל להפניה מחדש של הודעות, מניפולציות או הפרות פרטיות.
למרות ש-MixNets מציעים הגנת פרטיות חזקה, המגבלות שלהם הופכות אותם לאפשרויות פחות נוחות לפרטיות מקוונת. עם זאת, מספר טכנולוגיות עתידיות מטפלות במגבלות אלו. לדוגמה, HOPR משתמש ברשת P2P של צמתים, מה שמגביר את המדרגיות, בעוד נים מסדר צמתי מיקס לשכבות, ויוצר ארכיטקטורה שמציעה יותר מדרגיות מבלי לפגוע באנונימיות.
האם עליך להשתמש ב- MixNets?
האם להשתמש ב-MixNets כדי לשפר את הפרטיות המקוונת שלך או לא תלוי בצרכים הספציפיים שלך, בנכונות שלך לסבול זמן השהייה ורוחב פס, ותאימות של היישומים שלך.
Mixnets מתאימות אם אתה דואג במיוחד להישאר אנונימי, ואם יש לך אפליקציות שאינן רגישות לזמן; אבל הם לא מתאימים אם אתה מעדיף פתרונות ידידותיים למשתמש או משתמש ביישומי תקשורת בזמן אמת. כך או כך, חשוב להעריך היטב את היתרונות, המגבלות והשיקולים לפני שמחליטים אם MixNets נחוצים.
